johnlockejrr/sam3 · Datasets at Hugging Face

text stringlengths 3 812
ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והוי ברכה
ואברך מברכיך ומקלליך אאר ונברכו בך כל משפחות האדמה
וילך אברם כאשר דבר אליו יהוה וילך אתו לוט ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן
ויקח אברם את שרי אשתו ואת לוט בן אחיו ואת כל רכושם אשר רכשו ואת הנפש אשר עשו בחרן ויצאו ללכת ארצה כנען ויבאו ארצה כנען
ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורא והכנעני אז בארץ
וירא יהוה אל אברם ויאמר לו לזרעך אתן את הארץ הזאת ויבן שם מזבח ליהוה הנראה אליו
ויעתק משם ההרה מקדם לבית אל ויט אהלו בית אל מים והעי מקדם ויבן שם מזבח ליהוה ויקרא בשם יהוה
ויסע אברם הלוך ונסע הנגבה
ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם כי כבד הרעב בארץ
ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל שרי אשתו הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה אתי
והיה כי יראו אתיך המצרים ואמרו אשתו זאת והרגו אתי ואתיך יחיו
אמרי נא אחותי אתי למען ייטב לי בעבוריך וחיתה נפשי בגלליך
ויהי כבוא אברם מצרימה ויראו המצרים את האשה כי יפה היא מאד
ויראו אתה שרי פרעה ויהללו אתה אל פרעה ותקח האשה ביתה פרעה
ולאברם הייטב בעבורה ויהי לו צאן ובקר מקנה כבד מאד עבדים ושפחות וחמרים ואתנות וגמלים
וינגע יהוה את פרעה נגעים גדלים ואת ביתו על דבר שרי אשת אברם
ויקרא פרעה לאברם ויאמר מה זאת עשית לי למה לא הגדת לי כי אשתך היא
ולמה אמרת אחותי היא ואקח אתה לי לאשה ועתה הנה אשתך קח ולך
ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אתו ואת אשתו ואת כל אשר לו ולוט עמו
ויעל אברם ממצרים הוא ואשתו וכל אשר לו ולוט עמו הנגבה
ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב
וילך למסעיו מנגב ועד בית אל עד המקום אשר היה שם אהלו בתחלה בין בית אל ובין העי
אל מקום המזבח אשר עשה שם בראישונה ויקרא שם אברם בשם יהוה
וגם ללוט ההלך את אברם היה צאן ובקר ואהלים
ולא נשאה אתם הארץ לשבת יחדו כי היה רכושם רב ולא יכלו לשבת יחדו
ויהי ריב בין רעי מקנה אברם ובין רעי מקנה לוט והכנעני והפרזי אז ישבים בארץ
ויאמר אברם אל לוט אל נא תהיה מריבה ביני ובינך ובין רעי ובין רעיך כי אנשים אחים אנחנו
הלוא כל הארץ לפניך הפרד נא מעלי אם השמאלה והימינה ואם הימינה והשמאלה
וישא לוט את עיניו וירא את כל ככר הירדן כי כלו משקה לפני שחת יהוה את סדם ואת עמרה כגן יהוה כארץ מצרים באכה צערה
ויבחר לו לוט את כל ככר הירדן ויסע לוט מקדם ויפרדו איש מעל אחיו
אברם ישב בארץ כנען ולוט ישב בערי הככר ויאהל עד סדם
ואנשי סדם רעים וחטאים ליהוה מאד
ויהוה אמר אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם צפונה ונגבה וקדמה וימה
כי את כל הארץ אשר אתה ראה לך אתננה ולזרעך עד עולם
ושמתי את זרעך כעפר הארץ אשר אם יוכל איש למנות את עפר הארץ גם זרעך ימנה
קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה
ויאל אברם ויבא וישב באלוני ממרא אשר בחברון ויבן שם מזבח ליהוה
ויהי בימי אמרפל מלך שנער ואריוך מלך אלסר כדר לעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים
עשו מלחמה את ברע מלך סדם ואת ברשע מלך עמרה ושנאב מלך אדמה ושמ אבד מלך צבואים ומלך בלע היא צער
כל אלה חברו אל עמק השדים הוא ים המלח
שתים עשרה שנה עבדו את כדר לעמר ובשלש עשרה שנה מרדו
ובארבע עשרה שנה בא כדר לעמר והמלכים אשר אתו ויכו את הרפאים בעשתרות קרנים ואת הזוזים בחם ואת האימים בשבי קריתים
ואת החרי בהררי שעיר עד איל פראן אשר על המדבר
וישבו ויבאו אל עינ משפט היא קדש ויכו את כל שדה העמלקי וגם את האמרי הישב בחצצונ תמר
ויצא מלך סדם ומלך עמרה ומלך אדמה ומלך צבואים ומלך בלע הוא צער ויערכו אתם מלחמה בעמק השדים
את כדר לעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים אמרפל מלך שנער ואריוך מלך אלסר ארבעה מלכים את החמשה
ועמק השדים בארות בארות חימר וינסו מלך סדם ומלך עמרה ויפלו שם והנשארים ההרה נסו
ויקחו את כל רכוש סדם ועמרה ואת כל אכלם וילכו
ויקחו את לוט ואת כל רכושו בן אחי אברם וילך והוא ישב בסדם
ויבא הפליט ויגד לאברם העברי והוא שכן באלוני ממרא האמרי אחי אשכול ואחי ענרם והם בעלי ברית אברם
וישמע אברם כי נשבא אחיו וידק את חניכיו ילידי ביתו שמנה עשר ושלש מאות וירדף עד דן
ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם וירדפם עד חובה אשר משמאל לדמשק
וישב את כל הרכוש וגם את לוט אחיו ורכושו השיב וגם את הנשים ואת העם
ויצא מלך סדם לקראתו אחרי שובו מהכות את כדר לעמר ואת המלכים אשר אתו אל עמק השוי הוא עמק המלך
ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין והוא כהן לאל עליון
ויברך את אברם ויאמר ברוך אברם לאל עליון קנה שמים וארץ
וברוך אל עליון אשר מגן צריך בידך ויתן לו מעשר מכל
ויאמר מלך סדם אל אברם תנה לי הנפש והרכוש קח לך
ויאמר אברם אל מלך סדם הרמתי את ידי אל האלהים אל עליון קנה שמים וארץ
אם מחוט ועד שרוג נעל אם אקח מכל אשר לך ולא תאמר אנכי אעשרתי את אברם
בלעדי רק אשר אכלו הנערים וחלק האנשים אשר הלכו אתי ענרם ואשכול וממרא הם יקחו חלקם
אחר הדברים האלה היה דבר יהוה אל אברם במחזה לאמר אל תירא אברם אנכי מגן לך ושכרך ארבה מאד
ויאמר אברם אדני יהוה מה תתן לי ואנכי הלך עררי ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר
ויאמר אברם הן לי לא נתתה זרע והנה בן ביתי יירש אתי
והנה דבר יהוה אליו לאמר לא יירשך זה כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך
ויוצא אתו החוצה ויאמר הבט נא השמים וספר הכוכבים אם תוכל לספר אתם ויאמר לו כה יהיה זרעך
והאמן ביהוה ויחשבה לו צדקה
ויאמר אליו אני יהוה אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את הארץ הזאת לרשתה
ויאמר אדני יהוה במה אדע כי איירשנה
ויאמר אליו קח לי עגלה משלשת ועז משלשת ואיל משלש ותר וגוזל
ויקח לו את כל אלה ויבתר אתם בתור ויתן איש את בתרו לקראת רעהו ואת הצפורים לא בתר
וירד העיט על הפגרים וישב אתם אברם
ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו
ויאמר לאברם ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה
וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול
ואתה תבוא אל אבתיך בשלום תקבר בשיבה טובה
ודור הרביעי ישוב הנה כי לא שלם עון האמרי עד הנה
ויהי השמש באה ועלטה היה והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה
ביום ההוא כרת יהוה את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת
את הקיני ואת הקנזי ואת הקדמוני
ואת החתי ואת הפרזי ואת הרפאים
ואת האמרי ואת הכנעני ואת הגרגשי ואת החוי ואת היבוסי
ושרי אשת אברם לא ילדה לו ולה שפחה מצרית ושמה הגר
ותאמר שרי אל אברם הנה נא עצרני יהוה מלדת בא נא אל שפחתי אולי אבנה ממנה וישמע אברם לקול שרי
ותקח שרי אשת אברם את הגר המצרית שפחתה מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ כנען ותתן אתה לאברם אישה לו לאשה
ויבא אל הגר ותהר ותרא כי הרתה ותקל גברתה בעיניה
ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך אנכי נתתי שפחתי בחיקך ותרא כי הרתה ואקל בעיניה ישפט יהוה ביני ובינך
ויאמר אברם אל שרי הנה שפחתיך בידיך עשה לה הטוב בעיניך ותענה שרי ותברח מפניה
וימצאה מלאך יהוה על עין המים במדבר על העין בדרך שור
ויאמר הגר שפחת שרי אוי מזה באתי ואנה תלכי ותאמר מפני שרי גברתי אנכי ברחת
ויאמר לה מלאך יהוה שובי אל גברתיך והתעני תחת ידה
ויאמר לה מלאך יהוה הרבה ארבה את זרעיך ולא יספר מרב
ויאמר לה מלאך יהוה הנך הרה וילדת בן וקראת את שמו ישמעאל כי שמע יהוה אל עניך
והוא יהיה פרה אדם ידו בכל ויד כל בו ועל פני כל אחיו ישכן
ותקרא שם יהוה הדבר אליה אתה אל ראה כי אמרה הגם הלם ראיתי אחרי ראה
על כן קראה לבאר באר לחי ראה הנה בין קדש ובין ברד
ותלד הגר לאברם בן ויקרא אברם את שם בנו אשר ילדה הגר ישמעאל
ואברם בן שמנים שנה ושש שנים בלדת הגר את ישמעאל לאברם
ויהי אברם בן תשעים ותשע שנים וירא יהוה אל אברם ויאמר אליו אני אל שדי התהלך לפני והוי תמים
ואתנה בריתי ביני ובינך וארבה אתך במאד מאד

ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והוי ברכה

ואברך מברכיך ומקלליך אאר ונברכו בך כל משפחות האדמה

וילך אברם כאשר דבר אליו יהוה וילך אתו לוט ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן

ויקח אברם את שרי אשתו ואת לוט בן אחיו ואת כל רכושם אשר רכשו ואת הנפש אשר עשו בחרן ויצאו ללכת ארצה כנען ויבאו ארצה כנען

ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורא והכנעני אז בארץ

וירא יהוה אל אברם ויאמר לו לזרעך אתן את הארץ הזאת ויבן שם מזבח ליהוה הנראה אליו

ויעתק משם ההרה מקדם לבית אל ויט אהלו בית אל מים והעי מקדם ויבן שם מזבח ליהוה ויקרא בשם יהוה

ויסע אברם הלוך ונסע הנגבה

ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם כי כבד הרעב בארץ

ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל שרי אשתו הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה אתי

והיה כי יראו אתיך המצרים ואמרו אשתו זאת והרגו אתי ואתיך יחיו

אמרי נא אחותי אתי למען ייטב לי בעבוריך וחיתה נפשי בגלליך

ויהי כבוא אברם מצרימה ויראו המצרים את האשה כי יפה היא מאד

ויראו אתה שרי פרעה ויהללו אתה אל פרעה ותקח האשה ביתה פרעה

ולאברם הייטב בעבורה ויהי לו צאן ובקר מקנה כבד מאד עבדים ושפחות וחמרים ואתנות וגמלים

וינגע יהוה את פרעה נגעים גדלים ואת ביתו על דבר שרי אשת אברם

ויקרא פרעה לאברם ויאמר מה זאת עשית לי למה לא הגדת לי כי אשתך היא

ולמה אמרת אחותי היא ואקח אתה לי לאשה ועתה הנה אשתך קח ולך

ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אתו ואת אשתו ואת כל אשר לו ולוט עמו

ויעל אברם ממצרים הוא ואשתו וכל אשר לו ולוט עמו הנגבה

ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב

וילך למסעיו מנגב ועד בית אל עד המקום אשר היה שם אהלו בתחלה בין בית אל ובין העי

אל מקום המזבח אשר עשה שם בראישונה ויקרא שם אברם בשם יהוה

וגם ללוט ההלך את אברם היה צאן ובקר ואהלים

ולא נשאה אתם הארץ לשבת יחדו כי היה רכושם רב ולא יכלו לשבת יחדו

ויהי ריב בין רעי מקנה אברם ובין רעי מקנה לוט והכנעני והפרזי אז ישבים בארץ

ויאמר אברם אל לוט אל נא תהיה מריבה ביני ובינך ובין רעי ובין רעיך כי אנשים אחים אנחנו

הלוא כל הארץ לפניך הפרד נא מעלי אם השמאלה והימינה ואם הימינה והשמאלה

וישא לוט את עיניו וירא את כל ככר הירדן כי כלו משקה לפני שחת יהוה את סדם ואת עמרה כגן יהוה כארץ מצרים באכה צערה

ויבחר לו לוט את כל ככר הירדן ויסע לוט מקדם ויפרדו איש מעל אחיו

אברם ישב בארץ כנען ולוט ישב בערי הככר ויאהל עד סדם

ואנשי סדם רעים וחטאים ליהוה מאד

ויהוה אמר אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם צפונה ונגבה וקדמה וימה

כי את כל הארץ אשר אתה ראה לך אתננה ולזרעך עד עולם

ושמתי את זרעך כעפר הארץ אשר אם יוכל איש למנות את עפר הארץ גם זרעך ימנה

קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה

ויאל אברם ויבא וישב באלוני ממרא אשר בחברון ויבן שם מזבח ליהוה

ויהי בימי אמרפל מלך שנער ואריוך מלך אלסר כדר לעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים

עשו מלחמה את ברע מלך סדם ואת ברשע מלך עמרה ושנאב מלך אדמה ושמ אבד מלך צבואים ומלך בלע היא צער

כל אלה חברו אל עמק השדים הוא ים המלח

שתים עשרה שנה עבדו את כדר לעמר ובשלש עשרה שנה מרדו

ובארבע עשרה שנה בא כדר לעמר והמלכים אשר אתו ויכו את הרפאים בעשתרות קרנים ואת הזוזים בחם ואת האימים בשבי קריתים

ואת החרי בהררי שעיר עד איל פראן אשר על המדבר

וישבו ויבאו אל עינ משפט היא קדש ויכו את כל שדה העמלקי וגם את האמרי הישב בחצצונ תמר

ויצא מלך סדם ומלך עמרה ומלך אדמה ומלך צבואים ומלך בלע הוא צער ויערכו אתם מלחמה בעמק השדים

את כדר לעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים אמרפל מלך שנער ואריוך מלך אלסר ארבעה מלכים את החמשה

ועמק השדים בארות בארות חימר וינסו מלך סדם ומלך עמרה ויפלו שם והנשארים ההרה נסו

ויקחו את כל רכוש סדם ועמרה ואת כל אכלם וילכו

ויקחו את לוט ואת כל רכושו בן אחי אברם וילך והוא ישב בסדם

ויבא הפליט ויגד לאברם העברי והוא שכן באלוני ממרא האמרי אחי אשכול ואחי ענרם והם בעלי ברית אברם

וישמע אברם כי נשבא אחיו וידק את חניכיו ילידי ביתו שמנה עשר ושלש מאות וירדף עד דן

ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם וירדפם עד חובה אשר משמאל לדמשק

וישב את כל הרכוש וגם את לוט אחיו ורכושו השיב וגם את הנשים ואת העם

ויצא מלך סדם לקראתו אחרי שובו מהכות את כדר לעמר ואת המלכים אשר אתו אל עמק השוי הוא עמק המלך

ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין והוא כהן לאל עליון

ויברך את אברם ויאמר ברוך אברם לאל עליון קנה שמים וארץ

וברוך אל עליון אשר מגן צריך בידך ויתן לו מעשר מכל

ויאמר מלך סדם אל אברם תנה לי הנפש והרכוש קח לך

ויאמר אברם אל מלך סדם הרמתי את ידי אל האלהים אל עליון קנה שמים וארץ

אם מחוט ועד שרוג נעל אם אקח מכל אשר לך ולא תאמר אנכי אעשרתי את אברם

בלעדי רק אשר אכלו הנערים וחלק האנשים אשר הלכו אתי ענרם ואשכול וממרא הם יקחו חלקם

אחר הדברים האלה היה דבר יהוה אל אברם במחזה לאמר אל תירא אברם אנכי מגן לך ושכרך ארבה מאד

ויאמר אברם אדני יהוה מה תתן לי ואנכי הלך עררי ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר

ויאמר אברם הן לי לא נתתה זרע והנה בן ביתי יירש אתי

והנה דבר יהוה אליו לאמר לא יירשך זה כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך

ויוצא אתו החוצה ויאמר הבט נא השמים וספר הכוכבים אם תוכל לספר אתם ויאמר לו כה יהיה זרעך

והאמן ביהוה ויחשבה לו צדקה

ויאמר אליו אני יהוה אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את הארץ הזאת לרשתה

ויאמר אדני יהוה במה אדע כי איירשנה

ויאמר אליו קח לי עגלה משלשת ועז משלשת ואיל משלש ותר וגוזל

ויקח לו את כל אלה ויבתר אתם בתור ויתן איש את בתרו לקראת רעהו ואת הצפורים לא בתר

וירד העיט על הפגרים וישב אתם אברם

ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו

ויאמר לאברם ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה

וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול

ואתה תבוא אל אבתיך בשלום תקבר בשיבה טובה

ודור הרביעי ישוב הנה כי לא שלם עון האמרי עד הנה

ויהי השמש באה ועלטה היה והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה

ביום ההוא כרת יהוה את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת

את הקיני ואת הקנזי ואת הקדמוני

ואת החתי ואת הפרזי ואת הרפאים

ואת האמרי ואת הכנעני ואת הגרגשי ואת החוי ואת היבוסי

ושרי אשת אברם לא ילדה לו ולה שפחה מצרית ושמה הגר

ותאמר שרי אל אברם הנה נא עצרני יהוה מלדת בא נא אל שפחתי אולי אבנה ממנה וישמע אברם לקול שרי

ותקח שרי אשת אברם את הגר המצרית שפחתה מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ כנען ותתן אתה לאברם אישה לו לאשה

ויבא אל הגר ותהר ותרא כי הרתה ותקל גברתה בעיניה

ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך אנכי נתתי שפחתי בחיקך ותרא כי הרתה ואקל בעיניה ישפט יהוה ביני ובינך

ויאמר אברם אל שרי הנה שפחתיך בידיך עשה לה הטוב בעיניך ותענה שרי ותברח מפניה

וימצאה מלאך יהוה על עין המים במדבר על העין בדרך שור

ויאמר הגר שפחת שרי אוי מזה באתי ואנה תלכי ותאמר מפני שרי גברתי אנכי ברחת

ויאמר לה מלאך יהוה שובי אל גברתיך והתעני תחת ידה

ויאמר לה מלאך יהוה הרבה ארבה את זרעיך ולא יספר מרב

ויאמר לה מלאך יהוה הנך הרה וילדת בן וקראת את שמו ישמעאל כי שמע יהוה אל עניך

והוא יהיה פרה אדם ידו בכל ויד כל בו ועל פני כל אחיו ישכן

ותקרא שם יהוה הדבר אליה אתה אל ראה כי אמרה הגם הלם ראיתי אחרי ראה

על כן קראה לבאר באר לחי ראה הנה בין קדש ובין ברד

ותלד הגר לאברם בן ויקרא אברם את שם בנו אשר ילדה הגר ישמעאל

ואברם בן שמנים שנה ושש שנים בלדת הגר את ישמעאל לאברם

ויהי אברם בן תשעים ותשע שנים וירא יהוה אל אברם ויאמר אליו אני אל שדי התהלך לפני והוי תמים

ואתנה בריתי ביני ובינך וארבה אתך במאד מאד